PACT Parents and Children Together

PACT Parents and Children Together

 
אוכלוסיית יעד
0
 
שלב פיתוח
 
 
שותפים
12
 
מוקדים בארץ
0

יוזמה יחודית שפותחה בג'וינט בשותפות עם פדרציות יהודיות בארה"ב במטרה לצמצם פערים ולקדם את שלובם הנורמטיבי של ילדים יוצאי אתיופיה. התכנית באה לטפח מעורבות ושותפות הורים, בהתפתחות ילדיהם  ולסייע לילדים בתהליך ההסתגלות במערכת החינוך.

על רקע גלי העלייה הגדולים מאתיופיה בשנים  1985ו1991 ובשנים שלאחר מכן ובעקבות עדויות לפערים ניכרים בין תפקודם הלימודי של תלמידים יוצאי אתיופיה לבין תפקוד כלל התלמידים במערכת החינוך העברית הוחלט על יוזמה זו. מקור מרכזי לפערים אלו יוחס לעובדה כי ילדים יוצאי אתיופיה והוריהם התמודדו עם אתגרים ייחודיים המקשים על תהליך שילוב הילדים במערכת החינוך. בין אתגרים אלו ניתן למנות קשיי שפה של הילדים והוריהם, אי ידיעת קרוא וכתוב של רבים מההורים ומעבר מסביבה שעל פי רוב אינה אוריינית לסביבה המקנה חשיבות רבה לשליטה בשפה הכתובה. כמו כן הייתה קיימת  מודעות מעטה לצריכת שירותים ציבוריים כגון התחנות לבריאות המשפחה(טיפות חלב), חוגים וספריות ציבוריות.

התכנית הרחיבה את שילובם של הילדים במסגרות חינוך לגיל הרך, באמצעות סיוע במימון ועידוד ההורים לשלוח את הילדים למסגרות יומיות (מעונות). במסגרת התכנית ניתנה העשרה וסיוע לימודי בעיקר בתחום השפה והאוריינות לילדים בגני הילדים,  במרכזים קהילתיים ובבתי הספר היסודיים. אחד ממרכיבי התכנית עסק בעבודה עם הורים בנושאים הקשורים לגידול ילדים ולשילובם במסגרות השונות. כמו כן פותחו מודלים מותאמים תרבותית של התערבויות למשפחות יוצאי אתיופיה במערכות הרווחה, הבריאות והחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ביניהם מוקדי הדרכה להורים בתחנות לבריאות המשפחה, מסגרות העשרה ייחודיות לילדים והדרכה להורים בבית ובקהילה.

מממצאי הדו"ח המסכם כפי שפורסם על ידי מכון ברוקדייל (חביב ואחרים, 2010), מראים כי לאחר 10  שנים בהם פעלה התכנית  תפקודם של ילדים בוגרי כיתה א' מקהילת יוצאי אתיופיה טוב יותר בהשוואה לתפקודם בכיתה א' טרום התכנית. ההישגים והרגלי הלמידה של התלמידים יוצאי אתיופיה בסוף כיתה א' היו גבוהים יותר בהשוואה להישגי התלמידים יוצאי אתיופיה בשנת הבסיס (2000), וחל צמצום בפער בינם לבין התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה.הפער הלימודי הצטמצם גם כן, בששת  הערים שנבדקו חלה ירידה של 42% בממוצע, בשיעור התלמידים יוצאי אתיופיה המתקשים במיומנויות שפה, והפער בינם לבין התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה בתחום זה צומצם ב-40% בממוצע. גם בתחום המתמטיקה חל שיפור משמעותי, שיעור התלמידים יוצאי אתיופיה המתקשים בחשיבה מתמטית ירד בממוצע ב-54% והפער בינם לבין התלמידים שאינם יוצאי אתיופיה צומצם ב-48% בממוצע.

מעורבות ההורים בתקופה בה הופעלה התכנית השתפרה בצורה משמעותית. הממצאים מלמדים כי במהלך התקופה מכניסת הפרויקט לערים ועד שנת 2007 התחזקה מעורבותם של הורים יוצאי אתיופיה בתהליך החינוכי של ילדיהם. לראייה, שעור הילדים יוצאי אתיופיה שהמחנכת העריכה שהוריהם מודעים למצב הלימודי של ילדיהם עלה ב-52%, והפער מול הילדים שאינם יוצאי אתיופיה בתחום זה צומצם ב-32%.תוצאות יפות נצפו גם בתחום התעסוקה, שילוב תינוקות במסגרות יומיות עלה, ואמהות מימשו את זכותן לעבוד. כיום, אנו נמצאים בתהליכי סיכום ופרידה הדרגתיים מאחת התכניות המרכזיות בעשייה של ג'וינט-אשלים. 

שותפים בתכנית: משרדי ממשלה: חינוך, רווחה, כלכלה(תמ"ת) והקליטה. קרן רש"י, עמותות ציבוריות. ראשי העיריות, מנהלי אגפי החינוך והרווחה, מנהלי השירותים בתחומי הבריאות, חברת המתנ"סים, מוקדי קליטה העירוניים ונציגי קופות חולים.

סיפורים מהשטח

מוקדים בארץ