מרכזים למשפחות לילדים עם מוגבלות

מרכזים למשפחות לילדים עם מוגבלות

 
משתתפים
0
 
שלב פיתוח
 
 
שותפים
3
 
מוקדים בארץ
0

לידת ילד עם מוגבלות, או הכרה במוגבלות, מביאה בעקבותיה, לא פעם, הפרה משמעותית של האיזון במערכת המשפחתית. משפחות רבות מתמודדות עם קשיים כלכליים, מצוקה רגשית, עומס, דחק, שחיקה, סטיגמה ורגשות אשם. קשיים אלה משפיעים על כל המשפחה, על ההורים, על ילדים נוספים, ולעתים גם על בני משפחה אחרים. מחקרים מצביעים על כך, שיכולת ההתמודדות של ההורים מותנית במידת ההעצמה שהם חשים כהורים, יכולתם לקבל החלטות, האסרטיביות וההערכה העצמית שלהם. נמצא, שתמיכה פורמלית ובלתי פורמלית עשויה לשפר מאוד את רווחת בני המשפחה, את חוסנה ואת יכולתה לספק את צרכיו של הילד עם המוגבלות.

המרכז למשפחה מהווה בית חם, המאפשר תמיכה מקצועית ולא פורמלית בהתמודדות המשפחה עם גידול ילד עם מוגבלות והוא מפחית את הלחץ ההורי. כל מרכז מלווה על ידי עובדת סוציאלית, המתמחה בתחום המוגבלויות בתפיסה קהילתית. ההורים נהנים ממפגש עם אנשי מקצוע מתחומי עניין מגוונים ומתמיכה הדדית של הורים המתמודדים עם מצבים דומים. חלקם אף פועלים כקבוצת מנהיגות ומניעים תהליכים מרשימים ביישובם לטובת מציאת מענים לילדים עם מוגבלות.

תחומי העשייה במרכזים מתמקדים במספר תחומים חשובים בחיי המשפחות: תכנון, הקמה והפעלה של קבוצות תמיכה; סדנאות קצרות טווח וקבוצות ייעודיות/נושאיות לבני המשפחה; מתן מידע ומיצוי זכויות; עידוד וסיוע לפיתוח מנהיגות הורים יישובית; ארגון פעילויות פנאי והפגה למשפחות; סיוע למשפחות באמצעות מתנדבים; פיתוח מערך הסברה ושינוי עמדות בקרב אנשי מקצוע ובקהילה הרחבה והשתלבות במערך החירום היישובי.

כ-4,000 משפחות נהנות משירותי המרכזים למשפחה. משרד הרווחה והשירותים החברתיים נמצא בתהליך מתקדם להטמעת התכנית, והקצה תקציב להרחבתה בעוד 10 מרכזים כבר בשנת 2017. בכוונת המשרד להרחיב את התכנית לכל הארץ, תוך מתן תשומת לב להכנת מערך פיקוח וליווי וכן להכשרת מנהלים למרכזים ולמידת עמיתים.

מחקר הערכה שבחן את איכות השירות (מכון מאיירס-ברוקדייל) מצא שביעות רצון גבוהה בקרב המשפחות, אשר רואות במרכז "כתובת'" לפניות ובית חם. כמחצית מן ההורים שפנו למרכז חשו, שפחתה תחושת הבדידות שלהם בהתמודדותם עם קשיי ילדיהם וציינו, כי חשוב להם הקשר עם הורים אחרים. 97% מהאימהות מדווחות על שיפור במסוגלות ההורית ואילו 76% מאלו שפנו למרכז בבקשה למידע מעשיר, ציינו כי עשו שימוש במידע שקיבלו.

נועה, אימא לתאומות, האחת ללא מוגבלות והשנייה עם מוגבלות חמורה ומורכבת, אמרה בפאנל, שנערך במלאת 18 שנים לאשלים: "היה לי קשה להיות בקרבת אימהות רגילות ולשמוע אותן מתלוננות על הילד שלא עשה שיעורי בית, בזמן שאני הייתי עסוקה בשאלה אם הילדה שלי תאכל היום... לפני התאומות הייתי אדם רגיל, עם תואר ועבודה, כעת כל המשאבים שלי מכוונים לטיפול בבת שלי ובמשפחה. אני אעשה הכול שאימהות אחרות לא ירגישו בודדות, כפי שאני הרגשתי".

שותפים לתכנית:משרד הרווחה והשירותים החברתיים - אגף השיקום, אגף מש"ה, האגף לטיפול באדם עם אוטיזם והשירות לעבודה קהילתית.

סיפורים מהשטח

מוקדים בארץ

  • “מְבֻקָּשׁ מָקוֹם שָׁקֵט עָלָיו תּוּנַח הַנּפֶשֶׁ” שילוב ליווי רוחני בתפיסת הורה לילדים עם צרכים מיוחדים

    עט השדה “מְבֻקָּשׁ מָקוֹם שָׁקֵט עָלָיו תּוּנַח הַנּפֶשֶׁ” שילוב ליווי רוחני בתפיסת הורה לילדים עם צרכים מיוחדים

    PDF icon להורדה (410.46 KB)
    “להיות אימא מיוחדת – אימא לילד עם מוגבלות, להיות משפחה מיוחדת, זה לפרמט את תוכנת חייך ולהתחיל מחדש. כל מה שמוכר וידוע מהחיים הקודמים משתנה. תוך כדי הצורך להתארגן לקראת עבודה בלתי נגמרת כדי לאפשר מרחב מקדם, עולים רגשות לא פשוטים, עולה כאב ומתמודדים עם פרידה מהציפייה. הכאב, האכזבה, הבכי והאבל נדחקים לטובת הצורך בטיפול ... אך קיימים ובכל הזדמנות מציפים” אביבית, אם מלווה הורים בליווי רוחני, מנחת קבוצות תמיכה רוחנית ומדריכה. “החיים כאימא מיוחדת מאתגרים ומורכבים. הקושי הגדול הוא הבדידות. העובדה שבסביבה הקרובה כמעט אין עם מי להתייעץ ... אין עם מי להיות שם” צרפתי, 2013. “כשהתחלתי עם הבן, שם הייתי צריכה ליווי, ששמעתי את האבחון הרגשתי שהקושי גדול עליי, ידעתי אם לא איעזר אפול” אם שמקבלת ליווי רוחני. “ואני יודעת שכל אימא ואבא צריכים לפחות מרי אחת כזאת: יד מושטת של שכן, בן משפחה, קולגה, חבר אמִתי או וירטואלי, כזאת שאפשר להיאחז בה ברגעים הראשונים, באותו “מעמד בשורה” בלתי נסבל שאחריו מתחילים החיים החדשים” אלוני-דגן, 2013 . “כדאי שהורה יקבל ליווי בתוך בית החולים יחד עם החבילה אִתה הוא הולך הביתה, שיפגוש הורה מלווה לפני שיפגוש עובד סוציאלי, כי אז תהיה עזרה גם להתחבר לעובד סוציאלי” אם מלווה בתכנית שמ”ש, ר’. “אילו רק לא הייתי שם לבד ברגע הזה! סגרתי את הטלפון ושאלתי את עצמי מה היא אמרה לי עכשיו, עם מי אני יכולה לדבר. בהתחלה חשבתי שאני לא רוצה לדבר עם אף אחד. אם לא אספר, זה לא יהיה. עכשיו אני כבר במקום אחר, ויכולה ורוצה להיות שם בשביל אימהות אחרות, שלא יהיו שם לבד ברגע הזה” אם בריאיון לקורס הכשרת הורים להנחיית קבוצות תמיכה רוחנית.
    קרא עוד
  • השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    PDF icon להורדה (231.8 KB)
    משפחות לילדים עם מגוון מוגבלויות מתמודדות עם אתגרים לא פשוטים הדורשים משאבים רגשיים ונפשיים לצד משאבי זמן וכסף. התמודדות יום-יומית מורכבת זו עלולה לגרום למשפחה להתבודד ולהתכנס בתוך עצמה. השירות המשלים למשפחות נועד בראש ובראשונה לתמוך במשפחות ולחזקם בדרכים שונות ובין היתר להפגיש בין משפחות לילדים עם מוגבלות, לחלוק בהתמודדות ולהיות חלק פעיל ועוצמתי בקהילה.
    קרא עוד
  • שירות משלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    מרכזים למשפחה השירות המשלים- תדריך

    תדריך שירות משלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    PDF icon להורדה (1.49 MB)
    לידת ילד עם מוגבלות, או ההכרה במוגבלות הילד, מביאה בעקבותיה לא פעם להפרת האיזון במערכת המשפחתית. במקרים רבים המשפחה חווה משברים כבר בשלבים הראשונים של התמודדות עם קבלת ה”בשורה” ועם גידול הילד עם המוגבלות. המשפחות מתמודדות עם קשיים שונים ביניהם אי-ודאות, מחסור במידע, קשיים כלכליים, מצוקה רגשית, עומס, דחק, שחיקה, סטיגמה ורגשות אשם. קשיים אלה משפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על יתר הילדים במשפחה, ולעתים גם על בני משפחה נוספים. ג’וינט ישראל-אשלים, בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יזמו את פיתוחו של השירות המשלים למשפחות - מרכז למשפחה. השירות פועל כיום ב 30- רשויות. בפריסה ארצית. היום, מוטמע ב 27- מרכזים הפרוסים ברחבי הארץ. השירות משלים הינו חלק ממערך השירותים החברתיים הניתנים למשפחות המתמודדות עם גידול ילד עם מוגבלות גילאי לידה עד 25 במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ומספק מענים קבוצתיים וקהילתיים. הפעלת השירות מבוססת על עקרונות הגישה הקהילתית הרואה את ההשפעה ההדדית המתקיימת בין הפרט, המשפחה והקהילה. יישומה בהפעלת השירות מאפשרת לראות את המשפחות שבהן ילד עם מוגבלות כקהילה בעלת מאפיין משותף אשר יש לסייע לה להתארגן, להתפתח ולפעול ככזו, כל זאת בשותפות עם חבריה. יצירת קהילה מיטבית עם המשפחות ועבורן עשויה לאפשר להן לשגשג, לצמוח ולקדם שיפור מתמיד ברווחתן האישית והמשפחתית. השירות פועל בשיתוף גורמים מקצועיים מגוונים מתוך הרשות המקומית כגון מחלקת החינוך, תרבות ופנאי, בריאות ומחוצה לה -שירותים ציבוריים נוספים כדוגמת המוסד לביטוח לאומי, ארגוני המגזר השלישי ברמה המקומית והארצית והמגזר העסקי.
    קרא עוד
  • ניהול מתנדבים בשירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    תדריך לניהול מתנדבים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    תדריך ניהול מתנדבים בשירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות

    PDF icon להורדה (2.46 MB)
    התנדבות הינה ביטוי בסיסי לסולידריות חברתית ושותפות חברתית. היא אבן יסוד הכרחית ליצירת חברה משלבת והיא עוסקת בצורך של בני אדם לקחת חלק בקהילתם ולהרגיש שחייהם משמעותיים גם בעיני אחרים. להתנדבות תרומה משמעותית ועמוקה, בהשפעתה על הלכידות והסולידאריות החברתית ובתרומתה לתחושת השייכות לקהילה ההתנדבות משלבת השתתפות ויוזמה ומספקת רשת של מערכות יחסים חברתיות שמחברות אנשים לקהילות שלהם- חיבור שהוא חיוני לבניית קהילות חזקות, בריאות ושמקיימות את עצמן. להתנדבות גם תפקיד חשוב במלחמה בהדרה חברתית. עבור אנשים המתמודדים עם הדרה חברתית, ההתנדבות יכולה להועיל בדרכים שונות, ביניהן בנגישות לרשתות חברתיות ובהזדמנויות להעצמה Kearney, 2003. באמצעות האחריות והמעורבות ההדדית, הבאות לידי ביטוי באקט ההתנדבותי, אנשים יכולים להתחבר בדרכים חדשות ולעיתים אף לא צפויות, לאנשים שבאים מרקע שונה משלהם או מחלקים אחרים של הקהילה Morrow, 2001 להתנדבות תועלות רבות, הן למתנדב, הן למקום והן למוטבים המקבלים את ההתנדבות. למתנדבים היא עונה על צרכים מגוונים בניהם חיברות, רכישת מיומנויות שונות, הכרות עם אוכלוסיות חדשות וקבלת הקרה על פועלתם. למקום ההתנדבות היא מאפשרת מתן מענים נוספים על ידי גיוס כוח אדם נוסף איכותי ומחויב, גיוון בכישורים ומתן פרספקטיבה חדשה ולמוטבים היא מאפשרת הכרות עם אדם שלא מחויב לך אך בוחר לסייע, מאפשר קשר עם דמות אפורמלית ועוד.
    קרא עוד
  • מתן השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות במתכונת אזורית

    מרכזים למשפחה בכל מקום על המפה סיכום תהליך למידה

    מתן השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות במתכונת אזורית

    מחבר/ת: 

    PDF icon להורדה (477.73 KB)
    המשפחה הינה מערכת אורגנית ודינמית, בה לכל פרט השפעה עליה ובד בבד הוא מושפע ממנה. לכן קיימת חשיבות מכרעת בשיתופה של כל המשפחה בכל הקשור בבניית תוכניות טיפול בילדיה. לצד זה במהלך השנים האחרונות התחדדה ההבנה בקרב אנשי מקצוע העוסקים בטיפול בילדים עם מוגבלות, לצורך במתן מענה ייחודי לכל בני המשפחה כמערכת, מעצם היותה משפחה לילד עם מוגבלות. נוסף על כך, התפתחה ההכרה בתפקידם של ההורים כשותפים לקידום ולמיצוי של זכויות ילדיהם וכן כפעילים וכמנהיגים קהילתיים בתחום זה, מתוך אמונה בעוצמתם, בסמכותם ובייחודם של ההורים. בהתאם לכך, פיתח משרד העבודה, הרווחה והשרותים החברתיים יחד עם ג’וינט, אשלים את תוכנית הדגל - השירות המשלים למשפחות לילדים עם מוגבלות )מרכזים למשפחות(. במרכז מתאפשר למשפחות לקבל קבוצות תמיכה,, מידע על זכויותיהם, אירועי פנאי והפגה ולהנות מבניית קהילה של משפחות ורישות חברתי. המרכז מהווה תשתית להתפתחות של קבוצות מנהיגות השותפות להפעלתו והפועלות במקביל במרחב הציבורי לשיפור השירותים בסביבתן להעלאת המודעות הציבורית ולשינוי עמדות בקהילה בנוגע לילדיהן. לאחר סיום התכנית הניסיונית בשיתוף עם ג’וינט ישראל-אשלים ולאור תרומתה למשפחות, החליטה הנהלת המשרד לאמץ את השירות, להטמיעו ולהרחיבו בכל רחבי הארץ בהובלת המחלקות לשירותים חברתיים. כיום פועלים 30 מרכזים למשפחות הנותנים שרות עבור למעלה מ- 3000 משפחות. כבר בשלב הפיילוט, החלה להתברר מורכבות מתן השירות למשפחות המתגוררות ביישובים קטנים ו/או המרוחקים ממרכזי ערים, בהם מתגוררת בד”כ קבוצה קטנה של הורים לילדים עם מוגבלות. המחשבה על שרות אזורי כמענה לכך מעלה שאלות רבות כגון: איך משמרים שירות קהילתי במרחב פיזי גדול? איך מאפשרים הנגשה מלאה למשפחות? איך מתמודדים עם השונות הגדולה הקיימת של יישובי האזור? כיצד מייצרים תחושת השתייכות ולכידות? שאלות אלו הובילו לתהליך למידה בין-מקצועית עם אנשי מקצוע בשדה העבודה, שבו נחשפנו למודלים מגוונים של מתן שירותים בראיה אזורית, כאשר המרכזיים שביניהם יוצגו להלן: מודל האגדים של 3600 התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון ומודל האשכולות שפותח בסיוע ג’וינט, אלכ”א )המכון למדיניות וממשל(. יום העיון “מרכזים למשפחות - בכל מקום על המפה” היה שיאו של תהליך הלמידה. הוא זימן אנשי מקצוע מהשדה לצד נציגות הורים לילדים עם מוגבלות, אשר התנסו בהפעלת שירותים אזוריים, הן על פי שני המודלים המרכזיים והן כנציגים ממועצות אזוריות, בעלי ניסיון בהתמודדות יומיומית במתן שירותים בראיה אזורית. יום זה אפשר למידה של הדומה במודלים והמפריד ביניהם, נעשה מאמץ לסמן את היתרונות והאתגרים בהפעלתם ולהצביע על המפתחות להצלחת הפעילות בשדה המקצועי. בחלקו האחרון של יום הלמידה התקיימו מעגלי שיח שבחנו תחומי פעילות מרכזיים הפועלים במרכזים למשפחות ואת יישומם בתפיסה אזורית. מסמך זה מתעד את תהליך הלמידה וכולל את התובנות אודות פיתוח שירותים חברתיים בראיה אזורית בכלל ואבני דרך בסיסיות בתהליך תכנון והקמת מרכזים למשפחות אזוריים. זהו נדבך נוסף לתדריך ההפעלה הקיים של השירות המאגד את התובנות, את הידע היישומי שנלמד בהקשר זה וכולל המלצות על הדרכים למתן מענה מיטבי ומתאים בראייה אזורית
    קרא עוד
  • מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות

    מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות מחקר הערכה

    מחקר הערכה מרכזים למשפחות של ילדים ובני נוער עם מוגבלויות

    משפחות לילדים עם מוגבלויות מתמודדות לעתים קרובות עם קשיים שמשפיעים על כל המשפחה, ובכלל זה על ההורים, על האחים והאחיות ועל בני משפחה אחרים. קשיים אלה משפיעים גם על יכולתם של בני המשפחה להתמודד עם צרכיו של הילד עם המוגבלות. כדי לסייע למשפחות אלה יזמו ג'וינט ישראל-אשלים ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן: משרד העבודה והרווחה) תכנית ניסיונית של מרכזים למשפחות שלילדיהן מוגבלויות מכל הסוגים. המרכזים נועדו לספק תמיכה קהילתית למשפחות, כשירות משלים לתמיכה הפרטנית שמספקות המחלקות לשירותים חברתיים. המרכז הראשון החל לפעול בעכו בשנת 2008, ועד סוף 2016 הוקמו ברחבי הארץ 12 מרכזים, שמצויים בשלבים שונים של הטמעה כשירות של משרד העבודה והרווחה והרשויות המקומיות. מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל ליווה את התכנית במחקר הערכה שכלל שני שלבים. בשלב הראשון בוצעה הערכה של המרכז הראשון בעכו (בשנים 2013-2012); הממצאים משלב זה סייעו לפיתוח התכנית ולהקמתם של מרכזים נוספים. בשלב השני, שנערך בשנים 2016-2015 אחרי שהתכנית הורחבה, נבחנו המרכזים הפועלים בערים אשדוד, מודיעין עילית, קריית גת ורמת גן. בסך הכול נערכו במסגרת המחקר ראיונות טלפוניים מובנים עם 460 הורים מלקוחות חמשת המרכזים, וראיונות עומק עם 49 אנשי מקצוע ועם 8 אימהות. בין הממצאים העיקריים: המרכזים מקיימים מגוון רחב של פעילויות. בין היתר, קבוצות תמיכה להורים ולאחים ואחיות של ילדים עם מוגבלויות, ובכמה מקרים גם לסבים ולסבתות, ופעילות הפגה ופנאי לכל המשפחה. מרכיב מרכזי נוסף בפעילות הוא פיתוח קבוצות מנהיגות של הורים השותפות בהנהגת המרכז ופועלות למען משפחות וילדים עם מוגבלויות בקהילה המקומית ומול הרשויות. ההורים הביעו שביעות רצון גבוהה מפעילויות המרכזים, ודיווחו על תרומתם המשמעותית להפחתת הבדידות שחוו בהקשר של קשיי ילדיהם. הורים שהשתתפו בפעילויות מרובות חשו שהמרכז תרם לתחושת המסוגלות שלהם כהורים. מרבית ההורים הביעו שביעות רצון מן המתכונת הרב-נכותית של המרכזים. כל אחד מן המרכזים שנכללו במחקר הצליח לצקת לפעילותו תכנים ודגשים המותאמים לאוכלוסייה המקומית, לרצונותיה, לצרכיה הייחודיים ולאופייה של העיר שהוא פועל בה.
    קרא עוד
  • מרכז למשפחה – משייכות להשתלבות ולהשפעה רחבה

    עט השדה מרכז למשפחה – משייכות להשתלבות ולהשפעה רחבה

    PDF icon להורדה (463.64 KB)
    משפחות לילדים עם מוגבלות מתמודדות ביום-יום עם אתגרים הדורשים משאבים רגשיים ונפשיים לצד משאבי זמן ומשאבים כלכליים. התמודדויות אלו גורמות לעִתים להתכנסות של בני המשפחה בתוך עצמה, להתרחקות מחברים ומהקהילה ולעִתים אף מבני המשפחה המורחבת. גורם נוסף לבדידות הוא התחושה של המשפחות שמצבן ייחודי ושאחרים אינם יכולים להבין אותו. אשלים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים הקימו בשנים האחרונות 11 מרכזים למשפחות, הבאים לתת מענה לכ 2,500- משפחות שלהן ילדים עם צמי”ד. בשונה מרוב השירותים הקיימים הממוקדים במתן שירות לילדים עם מוגבלות, במרכזים למשפחה מופנה הזרקור להורים, לאחים ולסבים ולקשרים ביניהם ובין הילדים עם מוגבלות. במאמר זה נראה כיצד המרכזים למשפחה, הפועלים בגישה קהילתית, נותנים מענה לסוגיה זו, יוצרים קהילה ומשפיעים על הקהילה הרחבה. הם תורמים להפגת תחושת הבדידות ומקדמים שותפויות והשפעה על הקהילה בדרכים שונות, בין היתר באמצעות קבוצות תמיכה, קבוצות הורים פעילים, פנאי והפגה, הסברה ושינוי עמדות. אנו מאמינות כי שינויים בקרב פרטים במשפחה תורמים לכלל בני המשפחה, וכי שינויים אלו משפיעים במעגלים רחבים יותר – הן על קהילת המשפחות לילדים עם מוגבלות והן על הקהילה הרחבה ביישוב.
    קרא עוד

תוצרי ידע בתכניות

תוצרי מידע ותכניות נוספות

להורדת המאמר מלא/י את הדוא"ל