משפחות במצבי סיכון

משפחות במצבי סיכון

 

המשפחה היא אחת החוליות המקשרות בין האדם לחברה. היחידה המשפחתית היא קבוצה חברתית של שני אנשים או יותר, המזהים את עצמם כקשורים זה לזה, לרוב על ידי קשר דם, נישואין או אימוץ וחיים ביחד ביחסי קרבה ואף בתלות הדדית. ההתייחסות למשפחות במצוקה רחבה וכוללת בתוכה היבטים כלכליים, חברתיים ורגשיים הנוגעים לתפקוד וליחסים בתוך המשפחה.

האתגרים בעבודה עם משפחות במצבי סיכון

משפחות במצבי סיכון מתמודדות עם מצבי חיים מורכבים ומיעוט הזדמנויות ומשאבים והן עלולות להיפגע בתחומי חיים שונים, כגון: בריאות, איכות חיים, ניעות חברתית ותחושת שייכות לקהילה. בשנים האחרונות הגדיר משרד הרווחה והשירותים החברתיים, האמון על רווחתם של פרטים ומשפחות במצבי משבר זמני או מתמשך, את אוכלוסיית המשפחות החיות בעוני ובהדרה כיעד מרכזי להתערבות מקצועית. שינוי הגישה נבע מן ההכרה, שלעוני יש השלכות קשות על מצבם של הפרט, המשפחה והקהילה ובמיוחד על ילדים. העוני מהווה גורם סיכון ליציבות המשפחה ולתפקודה, כמו גם להתפתחות התקינה של ילדים. במחלקות לשירותים חברתיים מטופלות כ-464,000 משפחות, המהוות כ-20% ממשקי הבית בישראל. נוסף לכך, 441,100 ילדים מגילאי לידה עד 18 נרשמו במחלקות ב-2013.

כ-30.8% מילדי ישראל חיים בעוני. מתוכם כחמישית במגזר היהודי וכשני שליש במגזר הערבי.מחקרים רבים מלמדים, שבהתמודדות עם סוגיית העוני, משפחות חוות רמת עומס גבוהה, שהטיפול בו כרוך בהשקעת זמן, בכוחות פיזיים ונפשיים ובהוצאות כלכליות רבות. לצד זאת, הנתונים מצביעים על מחסור בשירותים למשפחה ועל צרכים מגוונים שאינם מקבלים מענים ראויים.

התמודדות משפחות עם אתגר הגידול של ילד עם מוגבלות הוא סוגיהחשובה ומורכבת. לידת ילד עם מוגבלות גורמת להפרה משמעותית של האיזון במערכת המשפחתית. במקרים רבים, המשפחה חשה מצוקה רגשית, המתבטאת בתסכול, באכזבה ובדאגה לגורל הילד. מצב זה שכיח במיוחד אצל הורים לילדים עם נכות התפתחותית-שכלית (85%) ועם נכות פיזית (55%). הטיפול בילד עם מוגבלות כרוך בהשקעת זמן ודורש כוחות פיזיים ונפשיים והוצאות כלכליות רבות. המשפחה נאלצת להיחשף לעולם ידע חדש, המפוזר בין משרדים וגורמים רבים, והמחייב התמצאות בנבכי הבירוקרטיה המורכבת. תוצאות מיפוי צורכי הורים לילדים עם מוגבלות מ- 2011, הצביעו על חוסר בשירותים למשפחה ועל קיומם של צרכים רבים ומגוונים, ביניהם גם מידע, ייעוץ ותמיכה.

משפחות וקהילות במצבי סיכון מנהלות אורח חיים שאינו מקדם בריאות ומעלה את הסיכון לתחלואה ולתמותה, כגון: השמנה, עששת וחוסר פעילות גופנית. שיעורי ההשמנה בקרב אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך ובקרב בעלי השכלה נמוכה, גבוהים כמעט פי שניים בהשוואה לממוצע הכלל ארצי (7% לעומת 3% בהתאמה). מחקר נוסף, העוסק בקשר שבין רמת ההכנסה לבין העיסוק בפעילות גופנית בשעות הפנאי, מלמד כי שיעור העוסקים בפעילות גופנית בכמות המומלצת גבוה פי שלושה אצל בעלי הכנסה גבוהה. פעילות גופנית בשעות הפנאי קשורה לרווחה גופנית ונפשית, בעוד שאורח חיים יושבני קשור בסיכון מוגבר לחולי כרוני, כגון: מחלות לב, סרטן, יתר לחץ דם, סוכרת והשמנה. גם בנושא בריאות השן נמצאו פערים בין האוכלוסיות: בדיקה שביצע משרד הבריאות מצביעה על כך, שאצל ילדים עד גיל 12 מאשכול חברתי נמוך נמצאו פי שניים יותר שיניים פגועות מאשר אצל ילד ממוצע.

המטרות בעבודה עם משפחות במצבי סיכון

  • חיזוק מעגלי החוסן המשפחתיים התומכים בפרט.
  • פיתוח ידע ופרקטיקות כמנופים ליציאה מסיכון.
  • מתן כלים למשפחות המתמודדות עם גידול ילד עם מוגבלות, כדי שיעשו זאת באופן מיטבי, תוך ניהול חייהם שלהם.
  • שיפור מצבן של משפחות במצבי סיכון בהיבט של שלומות, תפקודים יומיומיים, יחסים משפחתיים וניהול אורח חיים בריא ככלי ליציאה ממצבי סיכון.

יעדים בעבודה עם משפחות במצבי סיכון

  • פיתוח מענים למשפחות החיות בעני ובהדרה בדגש על ראיית המשפחה כמרכז ההתערבות ומתוך שותפות עמן ושימוש בידע הייחודי שלהן והטמעתו.
  • הרחבת ההזדמנויות, המשאבים הפנימיים והחיצוניים של המשפחות ויצירת מערכות תמיכה משפחתיות וקהילתיות טבעיות.
  • הרחבה יעילה של מענים בתחומי החיים.
  • חיזוק מערכות השירותים הציבוריים באמצעות הטמעתbest practice  בתחומי התערבות שונים.
  • פיתוח שירות משלים למשפחה לילד עם מוגבלות וביסוסו, והשלמת תחומי ליבה, כפי שהוגדרו בתכנית "מרכזים למשפחה".
  • פיתוח מודלים חדשניים וייחודיים של המרכזים למשפחה במועצות האזוריות באגדים של מועצות מקומיות ובערים הגדולות עבור משפחות לילדים עם מוגבלות.
  • פיתוח מענים חדשים על תשתית המרכזים למשפחה לילדים עם מוגבלות בשיתוף תחומים נוספים בג'וינט ובמשרדי הממשלה.
  • הנגשת שירותים אוניברסליים לאוכלוסיית המשפחות לילדים עם מוגבלות.
  • שילוב אוכלוסיות עם מוגבלות בתכניות המיועדות לכלל האוכלוסייה.
  • פיתוח נושאים רוחביים, ידע ופרקטיקות כמנופים ליציאה מסיכון ולניעות חברתית.
  • מתן ידע וכלים לאנשי מקצוע, לילדים, לבני נוער ולהורים, תוך התמקדות בשינוי הרגלים הקשורים לבריאות.
  • יצירת רשת חברתית ומנהיגות קהילתית התומכת בקיום אורח חיים בריא.

תכניות עבור משפחות במצבי סיכון