קהילות במצבי סיכון

קהילות במצבי סיכון

 

האדם הוא יצור חברתי והשתייכות לקהילה היא צורך בסיסי. למרות השוני בהגדרות הקהילה, המשותף לסוגי הקהילות הוא הרגשת הזהות של חבריהן, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד, ומכאן ניסיון ליצור סמלי זהות ייחודיים, כמו סלנג או שפה מקצועית, לבוש, ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות.

אנו, באשלים, מבקשים לחולל שינוי משמעותי וארוך-טווח במעגלי החוסן התומכים בפרט בקהילתו.

האתגרים בעבודה עם קהילות במצבי סיכון

ניסיון עבודה רבת שנים עם קהילות מלמד, שקיים מיעוט הזדמנויות למעורבות חברתית ולהשתלבות מיטבית של ילדים, בני נוער וצעירים במצבי סיכון בקהילה. קבוצות אלו מצויות במצב של חוסר או היעדר הזדמנויות להרחבת כישורי חיים ורשתות חברתיות. על פי נתוני "360 התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון", 58% מהילדים ובני הנוער שאותרו במסגרת התכנית מתאפיינים בבעיות בתחום הלמידה וברכישת מיומנויות וכ-39% מתאפיינים בבעיות של השתייכות והשתלבות חברתית. כמו כן, אחוז לא מבוטל של בני נוער מעורבים בפשיעה ובהפרות סדר בשכונות "מוטב יחדיו" - פי ארבעה יותר מן הממוצע בישראל.

תושבים וילדים בשכונות עוני ומצוקה חיים בסביבה מוזנחת ומסוכנת. מחקר הערכה של "מוטב יחדיו" חושף, כי 49% מההורים ו-37% מהילדים ובני הנוער העידו, כי הנושא המרכזי שמדאיג אותם בשכונה הוא מצבה הפיזי הירוד, הבא לידי ביטוי בבעיות חמורות של אשפה, הזנחה סביבתית ותשתיות לקויות. היבט סביבתי נוסף, המסכן את הילדים ובני הנוער, הוא המציאות המקוונת: 36% מן הילדים ובני הנוער הגולשים ברשת נחשפו לתוכן פורנוגרפי ו-12% נחשפו בטעות לתמונות זוועה. סכנות אלו מזיקות לילדים במישורים הרגשיים, הקוגניטיביים וההתנהגותיים.

האתגר גדול עוד יותר כאשר מדובר בילדים עם מוגבלות. 44% מהילדים המשולבים במערכות החינוך הכללית חשים בדידות ומאופיינים ברמת מעורבות חברתית נמוכה, בהשוואה ל-27% מעמיתיהם ללא המוגבלות. ילדים עם מוגבלות חווים קושי בעצמאות ובניהול עצמי (אוטונומיה אישית), סובלים מפגיעה ומהתעללות ואינם זוכים לשירותים המותאמים להם.

המטרות בעבודה עם קהילות במצבי סיכון

  • חיזוק מעגלי החוסן הקהילתיים.
  • חיזוק כישורי החיים של הפרט להשתלבות מיטיבה בחברה ובקהילה.
  • פיתוח רשתות חברתיות ומיומנויות אישיות בקרב ילדים, בני נוער וצעירים.
  • הגברת השתייכותם של ילדים, בני נוער וצעירים ומעורבותם הקהילתית והאזרחית.
  • קיום סביבה מיטיבה, מקדמת, בטוחה, מכילה ומונגשת וקידום אורח חיים בריא ככלי ליציאה ממצבי סיכון.
  • שילוב ילדים עם מוגבלות בקהילה מכילה, מתוך בחירה, תוך פיתוח יכולתם לנהל את חייהם באופן עצמאי ורכישת יכולת לסנגור עצמי.

היעדים בעבודה עם קהילות במצבי סיכון

  • תכנון תכניות בתחומי ההתנדבות, הפנאי והסביבה לבני נוער במצבי סיכון.
  • פיתוח כלים ומיומנויות המקדמים את תחושת ההשתייכות החברתית של אוכלוסיות במצבי סיכון.
  • גיבוש תפיסות ומודלים לשילוב חברתי של ילדים ונוער בסיכון במסגרות קהילתיות.
  • פיתוח חוסן קהילתי, רשתות וקשרים בין חברי הקהילה.
  • הקניית תחושת שייכות לתושבים בממד האישי והקהילתי.
  • קידום מנהיגות אפקטיבית, משאבים ונכסים קהילתיים.
  • פיתוח מרחבים פיזיים למפגש קהילתי, כגון פארקים, שטחים ציבוריים ופרטיים,
  • ומרחבים מקוונים בטוחים לשיח קהילתי ולרשתות חברתיות.
  • מינוף מוסדות קיימים בקהילה, כגון בתי ספר, קופות חולים ומרכזים מסחריים כעוגנים קהילתיים ופלטפורמות לשיפור השירותים.
  • מתן כלים וידע לאנשי מקצוע, לילדים, לבני נוער ולהורים, תוך התמקדות בשינוי הרגלים בפועל.
  • יצירת רשת חברתית ומנהיגות קהילתית, התומכת בקיום אורח חיים בריא.
  • פיתוח מודלים חדשים של תכניות מעבר לחיים בוגרים בקהילה ולצמתים משמעותיים נוספים.
  • פיתוח מודלים ותכניות לילדים עם מוגבלות, תוך מתן עדיפות לגילאי לידה עד שלוש ולגיל ההתבגרות.
  • עבודה עם מערכות המפתחות שירותים, כך שיותאמו לילדים עם מוגבלות.
  • פיתוח מודלים של שילוב קבוצתי ו/או פרטני במסגרות חינוכיות וחברתיות.
  • הקניית ידע, כלים והכשרות לאנשי מקצוע לשילוב ילדים עם מוגבלות.
  • פיתוח פרקטיקות להרחבת העצמאות והאוטונומיה האישית של ילדים ובני נוער עם מוגבלות ומשפחותיהם.
  • הגברת מודעות הציבור לתופעת הפגיעה וההתעללות באנשים עם מוגבלות.
  • הנגשת תכניות איתור וטיפול קיימות, כך שיתאימו לאוכלוסיית היעד.

 

תכניות עבור קהילות במצבי סיכון